ביקורות

הפתיחות והנכונות לספר את הסיטואציה כמו שהיא ולדייק את התחושות והמחשבות שעלו, מאפשרת התבוננות בקטעי מלחמה שיוצרים שבירה של מוסכמות, אידאולוגיות, תפיסות פוליטיות, ומאפשרים נגיעה אותנטית בחיים, במוות, בקומת-אדם באשר הוא - בשר ורוח, עור ואור, חשוף ואטום.

הרבנית הדסה פרומן

אתמול והלילה קראתי בהתרגשות רבה את 'שיח לוחמים צוק איתן'. במיוחד יקרו לי דבריו של תמיר, מילותיהם של גל ('אז למה נכנסתי לעזה?'), טליה ואחרים, נרעשתי למקרא 'זהירות תכנים קשים!' של ניתאי וולפסון. אני חושב שהחוברת הזאת כדאי מאד שתגיע אל הציבור הרחב.

עמוס עוז ז"ל,

מעורכי קובץ שיח לוחמים הראשון

כשחלפה הסערה והמבצע נגמר, אבק הפודרה העזתית ירד מהמדים, הגיע רגע של הכרעה. צריך היה להחליט אם לעצום את העיניים, או לפתוח אותן לרווחה. בחרתם לדבר, להוציא את הלב מהצנצנת, להזמין את חבריכם לנשק - להשמיע את צלילי נפשם. להתאמת עם המשמעויות האמיתיות של חמישים הימים ההם. לעלות דילמות, לתת לספק לכרסם, להיות ביחד. איני יודע מה נכון ומה לא. בחרתם בחירה ערכית. גיליתם אומץ מחודש, אמרתם: "אדם בחייו צריך למצוא זמן לכל. זמן לזה וזמן לזה ולפתוח את עיניו ואת אוזניו כל זמן שאפשר".

איליה פרדקין

ממדריכי ויוזמי השיח

כשהחלו שיחות לוחמים אחרי מלחמת ששת הימים שהניבו את הקובץ  'שיח לוחמים' זו היתה שעה שהתמימות נראתה מותרת. אולי אחרי ניצחון ותבוסה שכזאת לא תהיינה יותר מלחמות. אחד הדברים שהיו חשובים למשוחחים באותם ימים היה  שהמלחמה לא תיזכר כאידיליה. שהכול יזכרו שגם במצב של מלחמה מתעוררות שאלות מוסר, טראומות, מחדלים, גילויי קרע פנימי ופחד. מאז עברו מלחמות ומעשי טרור רבים שהרחיקו את התום שבמלחמה ניתן להגיע לפתרון, להפי אנד.


כשישבו אנשי תנועת תרבות במלחמת צוק איתן הביטוי היה קשה יותר מאשר אחרי מלחמת ששת הימים. אך אנשי תנועת תרבות היודעים את סוד  היחד ואת אתגר היצירה החליטו לשוחח אודות המלחמה. הם קראו את 'שיח לוחמים' והבינו עד כמה  הם ממשיכים ועד כמה הם שונים. הדרך אל הספר הייתה ארוכה אך התוצאה מרגשת. יש המון כנות, יכולת ביטוי וחוסן מוסרי בדברים שנכתבו.


כמי שקצת ליווה את תהליך עריכת הקובץ אני יכול להגיד שעשיתי זאת בתחושה מאד עמוקה של הודיה על כך שיש צעירים שמעזים למסור לעצמם דין וחשבון על השתתפותם ההכרחית בחובתם הדמוקרטית. שמבקשים להשתתף עם היסוסים, עם שאלות הנותנות ביטוי לעקרון התקווה שהוא יסוד עבודתם  כמחנכים.  שיש להם מספיק כוח ואהבה כדי לבטא את עומק הדילמות האישיות והחברתיות שממלכתיות דמוקרטית מולידה.


הספר מהווה לדעתי שליח ציבור מתפלל מופלא, אך ציבור המתפללים הרבה יותר גדול. ציבור שמבקש ביטוי לסערת ליבו. הוא יהיה ציבור הקוראים הנאמנים של הספר היקר. 

מוקי צור,

מעורכי קובץ שיח לוחמים הראשון

054-2401477 | tamiryogev@gmail.com

תמיר יוגב

© כל הזכויות שמורות להוצאת תנועת תרבות, 2019

קרן היסוד 24, עפולה

0